חלק ממרחבי הענבר: אל מפת העולם
השקט בכיפות האדומות
בכל יום בצהריים הרוח נושבת דרך הקשתות של הכיפות האדומות, והמערות מזמזמות צליל נמוך אחד. שיירות שנתפסות בסופת אבק מנווטות לפי הזמזום הזה, והן נחות במערות הקרירות בשעות החום של הצהריים. כבר חמישה ימים הכיפות האדומות שותקות, והמערות חמות כמו תנור. מחר אוטילי בראסק צריכה להוביל את השיירה הארוכה צפונה דרך הקניונים. היא מבקשת מהגיבורים לרכוב לפניה ולגלות למה המערות השתתקו.
עדינה, והמסע הארוך של מרחבי הענבר, כשעה באורך המלא. אין צורך בשום קרב: אדונית שיירה קשוחה, שומרת בור עליזה וציפור אדומה גדולה ששומרת על הקן שלה. הרגעים המתוחים הם מערות חמות ומעייפות ושריקה מודאגת אחת, ומילה טובה מרגיעה את שניהם.
כמה זמן יש לכם?
מי משחק?
בחרו גיבור לכל שחקן. נקודות הלב שלהם עוברות איתכם למשחק.
למנחה: את מי פוגשים, פרסים וטיפים
המפה
מי נמצא בהרפתקה הזו
מרלווינג, בנאית הכיפות
- נקודות לב
- 16
- מגן
- 13
- התקפה
- סחיפת כנף +2. הגיבור נופל על הרצפה החולית ומאבד נקודת לב אחת. היא עושה את זה רק כדי להגן על הקן שלה.
ציפור קניונים גדולה, גבוהה כמו דלת, עם נוצות בצבע חלודה, מקור ארוך ואפור ואצבעות חזקות לנשיאת חימר. בנאי כיפות בונים את הקנים שלהם מחימר נהר ומעשב יבש, ושורקים בצלילים ארוכים ונמוכים. היא זהירה, גאה ועדינה מאוד. שום דבר בהרפתקה הזו לא מחייב להילחם בה.
פרסים
- סרט הרוח של פלוריאן: פעם אחת בהרפתקה הבאה שלכם, הרימו אותו ושאלו את המנחה איזו דרך מובילה החוצה, והסרט מצביע לשם.
- נוצה של מרלווינג: פעם אחת בהרפתקה הבאה שלכם, נפנפו בה, ובריזה קרירה שומרת על כל הגיבורים רעננים לאורך סצנה חמה או מעייפת אחת.
טיפים להרצת ההרפתקה הזו
- שמרו על השאלה הגדולה: למה המערות המזמרות השתתקו? כל סצנה מוסיפה חלק: הרוח החסומה, החימר הלח והנוצה האדומה, טביעות הרגליים, ריפוד הקן, הפקקים המרופדים בנוצות.
- זו ההרפתקה הארוכה של מרחבי הענבר. באורך המלא, קחו הפסקה קצרה אחרי בית הבור, ותנו לחום של חדרי התנור להיבנות לאט. השתמשו בצלילים לאורך כל הדרך: הצהריים השקטים, ההד, השריקה החלשה והזמזום.
- משחקים במצב סיפור? הורידו 3 מכל מספר קושי, ודלגו על ההטלה בכל דבר של לב־טוב. שולחנות ותיקים מוסיפים 2 לכל מספר קושי.
משחקים יחד, אונליין
שחקו את ״השקט בכיפות האדומות״ אונליין עם חברים
אי אפשר לאסוף את כולם סביב אותו שולחן? הריצו את ההרפתקה בשולחן אונליין חי. אתם מנחים מהמסך שלכם; השחקנים פותחים קישור אצלם ורואים את אותה אמנות סצנה, את אותו סימון ״אתם כאן״ על המפה, את אותן קוביות, כרטיס דמות משלהם וצ׳אט חבורה. חינם, בדפדפן, בלי שום התקנה.
כל ההרפתקה כבר טעונה שם, סצנה אחרי סצנה, ואתם רק מעבירים את החבורה קדימה.
בלי התחברות, שום דבר לא נשמר. שתפו את הקישור כדי שכל החבורה תטיל יחד.
אף אחד לא צריך חשבון: פותחים שולחן על המכשיר הזה בצעד אחד, והשחקנים מצטרפים עם הקוד או עם קישור ההזמנה שתשלחו להם.
ההרפתקה, סצנה אחר סצנה
-
הצהריים השקטים
מסובבים את הטלפון לרוחב לתמונה גדולה יותר
סצנה 1
הצהריים השקטים
להקריא בקול
צהריים בהַיימאסט. השמש עומדת בדיוק מעל הראש, והאבנים של שער הקניונים חמות למגע. ארבעים עגלות חול מחכות בחוץ, המפרשים מגוללים, ופעמון על כל תורן. כולם שקטים ומקשיבים לצפון. "שומעים?" נוהמת אישה עם פנקס עבה. "כלום. חמישה ימים של כלום." לידה, איש רזה במעיל כחול וארוך מרים סרט. הסרט מתנופף צפונה, לעבר הקניונים האדומים.
מה הגיבורים מנסים?
- הבונוס של הגיבור
הטלתם קובייה אמיתית?
הצליח!
הסיירים של אוטילי הגיעו לכיפות האדומות לפני יומיים. המערות היו חמות ודוממות, וכל חור גבוה בסלע היה חשוך. "כאילו מישהו סגר את כל החלונות," היא אומרת.
כמעט!
אוטילי עסוקה מדי בספירת עגלות כדי לדבר כמו שצריך. אבל היא רוטנת שהסיירים שלה מצאו את המערות חמות, דוממות וחשוכות באופן מוזר.
- הבונוס של הגיבור
הטלתם קובייה אמיתית?
הצליח!
הרוח נושבת צפונה חזק כמו תמיד. פלוריאן מקמט את המצח. "היא מגיעה לכיפות האדומות, ושם היא נעצרת. משהו חוסם לה את הדרך."
כמעט!
הסרט רק מתנופף. פלוריאן נאנח ומסביר בעצמו: הרוח עדיין נושבת צפונה, אבל בכיפות האדומות אין לה לאן להמשיך.
הערות למנחה
מה הגיבורים רוצים: לגלות מה קרה לכיפות האדומות.
אוטילי קשוחה, ובסתר אוהבת את כולם. פלוריאן עדין וקצת חולמני. כך או כך, הגיבורים לומדים שהרוח עדיין נושבת אבל לא יכולה לעבור דרך הכיפות האדומות, והם יוצאים צפונה דרך שער הקניונים. באורך הקצר ביותר, עברו ישר לשיא: הדרך פנויה, והגיבורים נכנסים ישר אל הקשת הגדולה.
שאלות לשאול
- שאלו כל שחקן בתורו: אוטילי נותנת לכל גיבור דבר אחד ממחסני השיירה. מה הגיבור שלכם בוחר? הציעו נאד מים, גוש של חימר נהר רך, פעמון תורן או שקית תמרים. מים יעזרו בשיא, וגם חימר לבנייה.
- שאלו את כל השולחן: אוטילי משאילה לגיבורים עגלת חול קטנה לדרך הקניון. איך הם קוראים לה, ובאיזה צבע המפרש שלה? כל תשובה נכונה. השתמשו בשם בכל פעם שהעגלה מופיעה, ותנו לאוטילי להעמיד פנים שהיא רוטנת על זה.
- שאלו את מי שהכי שקט: פלוריאן קושר את סרט הרוח שלו לפרק היד של אחד הגיבורים. מה הגיבור שלכם מבטיח לו? מה שלא יבטיחו, פלוריאן מחייך ואומר שהסרט תמיד מצביע לאן שהרוח רוצה ללכת. הוא יכול להוביל את הדרך בתוך המערות.
איפה הם על המפה
-
-
הדרך האדומה
מסובבים את הטלפון לרוחב לתמונה גדולה יותר
סצנה 2
הדרך האדומה
להקריא בקול
דרך הקניון מטפסת צפונה בין קירות של אבן אדומה. הרוח דוחפת את המפרש שלכם מאחור, והעגלה הקטנה מקרקשת קדימה. הקירות מתרוממים גבוה יותר וקרוב יותר. ואז הדרך יורדת אל אפיק נהר יבש, מלא באבנים עגולות וחלקות כמו ביצים. הגלגלים נתקעים בחבטה רמה. גבוה על הסלע מעליכם, מישהו מרח פסים ארוכים של חימר אפור, עדיין לח.
מה הגיבורים מנסים?
- הבונוס של הגיבור
הטלתם קובייה אמיתית?
הצליח!
אתם מרימים יחד, והעגלה קופצת מעל האבנים ומתגלגלת אל הדרך שמעבר להן.
כמעט!
גלגל נופל בין שתי אבנים בחבטה. אתם תקועים לזמן מה, אבל עוד הרמה אחת משחררת את העגלה.
- הבונוס של הגיבור
הטלתם קובייה אמיתית?
הצליח!
אתם מגלגלים הצידה את האבנים הגדולות ומניחים אבנים שטוחות ברווחים. העגלה עוברת כאילו נסעה על דרך סלולה.
כמעט!
המסלול מתפרק שוב ושוב. זה לוקח הרבה יותר זמן משקיוויתם, אבל בסוף העגלה עוברת.
הערות למנחה
מה הגיבורים רוצים: להעביר את העגלה דרך אפיק הנהר האבני.
זו סצנת מסע עם הרמזים הראשונים: חימר לח שהובא מהנהר, ונוצה אדומה ארוכה כמו זרוע. שום דבר כאן לא מסוכן. כך או כך, הגיבורים מגיעים לבית הבור שבפתח הכיפות האדומות.
שאלות לשאול
- שאלו את כל השולחן: הביטו למעלה בפסי החימר שעל קיר הקניון. מה הגיבור שלכם חושב שעשה אותם? תנו לכל ניחוש לעמוד. גיבור שמסתכל מקרוב מוצא נוצה בצבע חלודה תקועה בחימר, ארוכה כמו זרוע.
- שאלו כל שחקן בתורו: הקניון מחזיר כל צליל. מה הגיבור שלכם צועק כדי לשמוע את ההד? זה סתם בשביל הכיף. ההד האחרון חוזר משונה: שריקה ארוכה ונמוכה שעולה בסוף, ממקום כלשהו רחוק לפנים.
- שאלו את מי שהכי שקט: צל גדול חולף מהר מעל העגלה. מה הגיבור שלכם רואה כשהוא מרים את הראש? ציפור ענקית בצבע חלודה עם מקור מלא חימר, שעפה צפונה לעבר הכיפות האדומות. היא נעלמת לפני שמישהו מספיק להיות בטוח.
איפה הם על המפה
-
-
בית הבור
מסובבים את הטלפון לרוחב לתמונה גדולה יותר
סצנה 3
בית הבור
להקריא בקול
הקניון נפתח לקערה רחבה של סלע אדום. בקיר הרחוק שלה, שורה של קשתות גבוהות מובילה אל החושך. אלה הכיפות האדומות. ליד הקשת הראשונה עומד בית אבן נמוך מעל בור מים עמוק. אישה מעלה דלי בחבל ומזמזמת לעצמה. היא טועמת את המים ומעקמת את הפנים. "שוב חמימים," היא נאנחת. ואז היא רואה אתכם ומנופפת. "נוסעים! סוף סוף!"
מה הגיבורים מנסים?
- הבונוס של הגיבור
הטלתם קובייה אמיתית?
הצליח!
בעזרתכם השקתות מתמלאות תוך רגע. בטני מתיישבת ומספרת לכם שציפור אדומה ענקית עפה פנימה בכל בוקר עם חימר במקור, ואף פעם לא יוצאת דרך הקשתות שבחזית.
כמעט!
החבל מסתבך וחצי מהמים ניתזים בחזרה. בטני צוחקת בכל זאת, ובזמן שאתם מתירים את החבל היא מספרת לכם על ציפור אדומה ענקית שסוחבת חימר.
- הבונוס של הגיבור
הטלתם קובייה אמיתית?
הצליח!
תעלת אוויר צרה עוברת מהבור אל תוך המערות. בקצה שלה, פקק חימר בגודל של אגרוף אוטם אותה היטב. בחימר טבועות שלוש טביעות של אצבעות רגליים, כל אחת גדולה כמו כף היד שלכם.
כמעט!
התעלה חשוכה מכדי לראות רחוק. אבל כשאתם מושיטים יד פנימה, האצבעות שלכם מוצאות חימר חלק ויבש במקום שבו היה צריך להיות אוויר.
הערות למנחה
מה הגיבורים רוצים: לעזור לשומרת ולשמוע מה היא ראתה.
בטני עליזה ומעשית, והיא התגעגעה מאוד לנוסעים. הרמזים כאן הם פקקי החימר, טביעות הרגליים הגדולות וציפור שעפה פנימה ואף פעם לא החוצה. כך או כך, היא משאילה לגיבורים מנורה ומכוונת אותם אל תוך הכיפות האדומות.
שאלות לשאול
- שאלו כל שחקן בתורו: בטני תמיד מבקשת מנוסעים חדשה אחת. איזו חדשה הגיבור שלכם מביא לה? תנו לבטני להגיב לכל תשובה בשמחה, בדאגה או בצחוק. כבר חמישה ימים לא היו לה אורחים.
- שאלו את כל השולחן: על הקיר תלוי ציור ישן של ציפור אדומה וגבוהה שפורשת כנפיים מתחת לקשת. מה הגיבורים חושבים שזה? זה בנאי כיפות. השומרת הראשונה ציירה אותו לפני הרבה שנים. פעם קיננו בנאי הכיפות בצוקים שמעל המערות, ואף אחד לא ראה אחד מהם מקרוב כבר שנים.
- שאלו את מי שהכי שקט: בטני מציעה לכל גיבור משקה מהכד היחיד ששמרה קריר בצל. מה הגיבור שלכם עושה עם שלו? גיבור ששומר את המים, או מציע אותם למישהו אחר, ימצא שהם מתקבלים בשמחה בשיא. רשמו את זה לעצמכם.
איפה הם על המפה
-
-
חדרי התנור
מסובבים את הטלפון לרוחב לתמונה גדולה יותר
סצנה 4
חדרי התנור
להקריא בקול
בפנים, הכיפות האדומות ענקיות. חדר אחרי חדר נפתח מתחת לקשתות אדומות וגבוהות, וכל אחת מהן חצובה בידי הרוח. אבל כאן האוויר לא זז. הוא חם וסמיך, ומריח מאבק יבש. זיעה זולגת לכם על הצוואר, והמנורה שלכם דועכת. היא מראה ארבעה פתחים חשוכים לפניכם. אי שם מעבר להם, חלש מאוד, אתם שוב שומעים את השריקה הארוכה והנמוכה. ואז הכול שקט.
מה הגיבורים מנסים?
- הבונוס של הגיבור
הטלתם קובייה אמיתית?
הצליח!
אתם בוחרים פתח וצועדים הלאה, חדר אחרי חדר, עד שהאוויר נעשה קצת יותר קריר. אתם בדרך הנכונה.
כמעט!
החום מאט אתכם, והפתח שבחרתם נגמר בקיר חלק. מחקו נקודת לב אחת, שתו משהו, ונסו את הפתח הבא.
- הבונוס של הגיבור
הטלתם קובייה אמיתית?
הצליח!
הסרט כמעט לא זז, ואז הוא נוטה לעבר הפתח השני. משב אוויר דק עדיין מחליק משם, ואתם הולכים אחריו.
כמעט!
הסרט תלוי רפוי הרבה זמן. ואז משב קטנטן מרים אותו, ואתם הולכים אחריו לאט, חדר אחרי חדר.
הערות למנחה
מה הגיבורים רוצים: למצוא את הדרך בין החדרים החמים אל הלב של המערות.
חדרי התנור חמים ומעייפים, אבל לא מסוכנים. הרמז כאן הוא שהאוויר האחרון שעוד זז, וגם ריפוד הקן, מובילים שניהם עמוק יותר פנימה. מעבר להם נמצא אולם הזמזומים.
שאלות לשאול
- שאלו את כל השולחן: הקירות מכוסים בשמות שנוסעים חרטו בהם במשך מאות שנים. מה כתוב באחד מהם? תנו לשחקנים להמציא את השמות ואת ההודעות. גיבור שרוצה יכול לחרוט גם את השם שלו, והוא יישאר שם לביקור הבא.
- שאלו כל שחקן בתורו: החום מעייף. מה הגיבור שלכם עושה כדי להמשיך? כל תשובה עובדת. שיר, בדיחה, לגימת מים או יד על הכתף של חבר, כל אלה ממשיכים להניע את הגיבורים.
- שאלו את מי שהכי שקט: אור המנורה נופל על משהו רך על הרצפה. מה הגיבור שלכם מרים? זה תלתל של עשב יבש מעורב בפלומה אדומה ורכה, מהסוג שציפור מרפדת בו קן. תנו לשולחן לתהות של מי זה.
איפה הם על המפה
-
-
אולם הזמזומים
מסובבים את הטלפון לרוחב לתמונה גדולה יותר
סצנה 5
אולם הזמזומים
להקריא בקול
הפתח מוביל לאולם ארוך וגבוה. התקרה שלו מלאה בחורים עגולים, עשרות חורים, כמו החורים של חליל. כאן הכיפות האדומות שרות. אבל כמעט כל חור סתום בחימר אפור. רק אחד, גבוה בפינה הרחוקה, עדיין פתוח. זרם דק של אוויר קריר יותר נכנס דרכו. ועם האוויר מגיע זמזום רך, כמו ענק שנושף.
מה הגיבורים מנסים?
- הבונוס של הגיבור
הטלתם קובייה אמיתית?
הצליח!
אתם מטפסים עד התקרה ומפילים שלושה פקקים ישנים. אוויר קריר פורץ פנימה, והאולם מזמזם צליל נמוך ושמח.
כמעט!
הסלע חלק, ואתם מחליקים למטה פעמיים. בניסיון השלישי אתם משחררים פקק אחד, וקצת אוויר קריר נכנס.
- הבונוס של הגיבור
הטלתם קובייה אמיתית?
הצליח!
הפקקים הישנים יבשים וסדוקים. החדשים מרופדים בנוצות אדומות, וכולם מובילים לאותו קיר. אתם פותחים רק את הישנים, והאולם מתחיל לזמזם.
כמעט!
אתם פותחים בטעות פקק חדש. מעבר לקיר נשמעת נקישה מודאגת, כמו מקור שנסגר בחבטה. אתם סוגרים אותו שוב, ועכשיו אתם יודעים איפה היא.
הערות למנחה
מה הגיבורים רוצים: להחזיר קצת רוח פנימה בלי לפגוע במי שסתם את החורים.
פתיחת הפקקים הישנים מחזירה קצת אוויר קריר וקצת מהזמזום, כך שקל יותר לשהות בקשת הגדולה. הפקקים החדשים, המרופדים בנוצות, מובילים אל הקשת הגדולה, שבה היא מקננת, וגיבור שפותח אחד מהם מגלה איפה היא. עברו ישר לשיא.
שאלות לשאול
- שאלו את כל השולחן: האולם מזמזם צליל אחד ארוך ונמוך. הגיבורים מצליחים לזמזם אותו בחזרה? תנו לכל השולחן לנסות. גיבור שמזמזם אותו היטב זוכר את הצליל בשיא, והצליל מרגיע את מה שמחכה שם.
- שאלו כל שחקן בתורו: דרך החורים הפתוחים, הגיבור שלכם מרגיש שוב את הרוח. מה הריח שלה? כל תשובה עובדת: חול חם, מי נהר, שרף של דקל, גשם רחוק. ואז תנו לנוצה בצבע חלודה לרחף מטה מהחורים.
- שאלו את מי שהכי שקט: מעבר לפקקים המרופדים בנוצות, משהו שורק בשקט. מה הגיבור שלכם שורק בחזרה? מה שזה לא יהיה, השריקה שמעבר לקיר עונה, סקרנית ולא כועסת. מחכים לגיבורים.
איפה הם על המפה
-
-
הקשת הגדולה
מסובבים את הטלפון לרוחב לתמונה גדולה יותר
סצנה 6
הקשת הגדולה
להקריא בקול
אתם נכנסים מתחת לקשת הגדולה, החדר הגבוה ביותר בכיפות האדומות. הרחק למעלה, חור הרוח הגדול שלה סתום בחימר אפור. מתחתיו, על מדף, יושב קן עגול וענקי של חימר ועשב. על הקן יושבת ציפור גבוהה כמו דלת. הנוצות שלה בצבע של הקניון. היא פורשת את הכנפיים מעל הקן. ואז היא משמיעה שריקה נמוכה ומודאגת.
מה הגיבורים מנסים?
- הבונוס של הגיבור
הטלתם קובייה אמיתית?
הצליח!
היא מטה את הראש ומביטה בכם רגע ארוך. ואז היא יורדת, שותה ומקפלת את הכנפיים. קראו "אם התיידדתם."
כמעט!
היא מקישה במקור ומשאירה את הכנפיים פרושות, אבל היא לא מתקרבת. ניסיון נוסף של לב־טוב לא צריך הטלה.
- הבונוס של הגיבור
הטלתם קובייה אמיתית?
הצליח!
בגומחה צדדית, הרחק מהמשב, אתם בונים מדף עמוק וחמים מחימר ומעשב יבש. היא ניגשת לבדוק אותו, ושורקת. קראו "אם בניתם לה מדף."
כמעט!
המדף הראשון מתפורר. הגיבורים יכולים לבנות עוד אחד בלי הטלה, או לנסות דרך של לב־טוב.
איך זה נגמר
הקריאו את הסוף שקרה, ואחריו את החזרה הביתה.
אם התיידדתם.
לכאן הובילו הבחירות שלכם
היא שותה, ואז דוחפת בעדינות את היד שלכם במקור הגדול שלה. לאט, היא נותנת לכם להציץ אל הקן: שלוש ביצים מנוקדות, חמות ובטוחות. יחד אתם מזיזים את הקן לפינה, הרחק מהמשב. היא מביטה ברוגע בזמן שאתם מפילים את החימר מחור הרוח הגדול. אוויר קריר זורם פנימה, והקשת מתחילה לזמזם.
אם בניתם לה מדף.
לכאן הובילו הבחירות שלכם
היא עולה על המדף החדש ומסתובבת שלוש פעמים. ואז, אחת אחת, היא מגלגלת במקור את שלוש הביצים המנוקדות ומתיישבת עליהן. היא שורקת, מרוצה. אתם מטפסים למעלה ושוברים את קיר החימר שמעל חור הרוח הגדול. רוח קרירה נושבת דרך הקשת הגדולה, והכיפות האדומות מזמזמות שוב.
אם שרתם את צליל הצהריים.
לכאן הובילו הבחירות שלכם
אתם מזמזמים את הצליל הישן, נמוך ויציב. הציפור קופאת. ואז היא שורקת אותו בחזרה, ושני הצלילים מצלצלים יחד. היא דוחפת את שלוש הביצים המנוקדות לעומק המדף. ואז היא נותנת לכם לפתוח את חור הרוח הגדול. אוויר קריר זורם פנימה, והמערות מצטרפות לשיר.
החזרה הביתה
כל סוף: צהריים בכיפות האדומות.
למחרת בצהריים, הכיפות האדומות מזמזמות מעל הקניונים, נמוך וצלול. השיירה הארוכה מתגלגלת פנימה מתחת לקשתות ונחה בצל הקריר. המים של בטני שוב קרים. אוטילי סופרת ארבעים עגלות, ארבעים פעמונים וציפור אחת גדולה מאוד. ובאביב, ארבע ציפורים אדומות חגות מעל הקניון במקום אחת.
הערות למנחה
מה הגיבורים רוצים: לפתוח את הקשת הגדולה לרוח בלי לפגוע בציפור או בקן שלה.
מרלווינג היא בנאית כיפות, גאה, זהירה ועדינה מאוד. הקן שלה בצוק נפל בסערת אביב, אז היא בנתה קן חדש בקשת הגדולה וסתמה את חורי הרוח כדי להרחיק מהביצים את רוח הלילה הקרה. זה הסוד, וכל סוף מאפשר לגיבורים לגלות אותו. אם גיבור תוקף, היא מכסה את הקן ומקישה במקור: לעבור את המגן שלה, 13, קשה יותר מהדרך של לב־טוב ב־8 או מהדרך הפיקחית ב־10, וזה מפחיד אותה. כשהיא רגועה, קראו את הסוף שקרה, ואחריו את החזרה הביתה.
שאלות לשאול
- שאלו את כל השולחן: הקשיבו לשריקה שלה. במה הגיבור שלכם מבחין? זה אותו צליל שהכיפות האדומות היו מזמזמות. גיבור שמזמזם או שורק לה את הצליל בחזרה לא צריך הטלה. קראו "אם שרתם את צליל הצהריים."
- שאלו כל שחקן בתורו: כשהוא מציץ מעבר לכנף שלה, מה הגיבור שלכם רואה בקן? שלוש ביצים גדולות ומנוקדות, תחובות עמוק בעשב יבש. זה הסוד: רוח הלילה הקרה שעברה בקשת צננה אותן, ולכן היא סתמה את החורים.
- שאלו את מי שהכי שקט: השיירה הארוכה עוברת כאן מחר. איך המערות והציפור יכולות לחלוק את הקשת הגדולה? יש מקום לשתיהן. פותחים את החור הגדול לרוח הצהריים ומרחיקים את הקן ממשב הלילה. כל תוכנית כזאת נכונה, והיא מתאימה לכל סוף.
איפה הם על המפה
-