להדפסה, חינם
דף מנחה להדפסה — השקט בכיפות האדומות
כל סצנה, מפלצת ומפה של ההרפתקה הזו, על דף אחד להדפסה.
השקט בכיפות האדומות — דף מנחה
הַיימאסט, דרך הקניון שיוצאת צפונה משער הקניונים, והכיפות האדומות שבקניונים האדומים של מרחבי הענבר · הכי טוב ל־2 עד 5 גיבורים מכל סוג. זו ההרפתקה הארוכה ביותר במרחבי הענבר: עגלה לגרור, שומרת לעזור לה, מערות חמות לחצות וציפור גדולה מאוד בסוף. למטפסים, לדברנים ולפותרי החידות יש תור, ואין צורך בקרב בשום מקום.
הקריאו את זה לשחקנים כדי להתחיל
בכל יום בצהריים הרוח נושבת דרך הקשתות של הכיפות האדומות, והמערות מזמזמות צליל נמוך אחד. שיירות שנתפסות בסופת אבק מנווטות לפי הזמזום הזה, והן נחות במערות הקרירות בשעות החום של הצהריים. כבר חמישה ימים הכיפות האדומות שותקות, והמערות חמות כמו תנור. מחר אוטילי בראסק צריכה להוביל את השיירה הארוכה צפונה דרך הקניונים. היא מבקשת מהגיבורים לרכוב לפניה ולגלות למה המערות השתתקו.
סצנות (כל אורכי המפגש — התגית של כל סצנה מראה את האורך הקצר ביותר שבו היא מופיעה)
-
סצנה 1: הצהריים השקטים החל ממשימה זריזה
צהריים בהַיימאסט. השמש עומדת בדיוק מעל הראש, והאבנים של שער הקניונים חמות למגע. ארבעים עגלות חול מחכות בחוץ, המפרשים מגוללים, ופעמון על כל תורן. כולם שקטים ומקשיבים לצפון. "שומעים?" נוהמת אישה עם פנקס עבה. "כלום. חמישה ימים של כלום." לידה, איש רזה במעיל כחול וארוך מרים סרט. הסרט מתנופף צפונה, לעבר הקניונים האדומים.
מטרה: לגלות מה קרה לכיפות האדומות.
-
לשאול את אוטילי לב־טוב, מספר קושי 8
זה מצליח: הסיירים של אוטילי הגיעו לכיפות האדומות לפני יומיים. המערות היו חמות ודוממות, וכל חור גבוה בסלע היה חשוך. "כאילו מישהו סגר את כל החלונות," היא אומרת.
זה לא מצליח: אוטילי עסוקה מדי בספירת עגלות כדי לדבר כמו שצריך. אבל היא רוטנת שהסיירים שלה מצאו את המערות חמות, דוממות וחשוכות באופן מוזר.
-
לקרוא את הרוח עם פלוריאן פיקח, מספר קושי 8
זה מצליח: הרוח נושבת צפונה חזק כמו תמיד. פלוריאן מקמט את המצח. "היא מגיעה לכיפות האדומות, ושם היא נעצרת. משהו חוסם לה את הדרך."
זה לא מצליח: הסרט רק מתנופף. פלוריאן נאנח ומסביר בעצמו: הרוח עדיין נושבת צפונה, אבל בכיפות האדומות אין לה לאן להמשיך.
שאלו את השחקנים
שאלו כל שחקן בתורו: אוטילי נותנת לכל גיבור דבר אחד ממחסני השיירה. מה הגיבור שלכם בוחר? הציעו נאד מים, גוש של חימר נהר רך, פעמון תורן או שקית תמרים. מים יעזרו בשיא, וגם חימר לבנייה.
שאלו את כל השולחן: אוטילי משאילה לגיבורים עגלת חול קטנה לדרך הקניון. איך הם קוראים לה, ובאיזה צבע המפרש שלה? כל תשובה נכונה. השתמשו בשם בכל פעם שהעגלה מופיעה, ותנו לאוטילי להעמיד פנים שהיא רוטנת על זה.
שאלו את מי שהכי שקט: פלוריאן קושר את סרט הרוח שלו לפרק היד של אחד הגיבורים. מה הגיבור שלכם מבטיח לו? מה שלא יבטיחו, פלוריאן מחייך ואומר שהסרט תמיד מצביע לאן שהרוח רוצה ללכת. הוא יכול להוביל את הדרך בתוך המערות.
אוטילי קשוחה, ובסתר אוהבת את כולם. פלוריאן עדין וקצת חולמני. כך או כך, הגיבורים לומדים שהרוח עדיין נושבת אבל לא יכולה לעבור דרך הכיפות האדומות, והם יוצאים צפונה דרך שער הקניונים. באורך הקצר ביותר, עברו ישר לשיא: הדרך פנויה, והגיבורים נכנסים ישר אל הקשת הגדולה.
-
-
סצנה 2: הדרך האדומה החל ממפגש קצר
דרך הקניון מטפסת צפונה בין קירות של אבן אדומה. הרוח דוחפת את המפרש שלכם מאחור, והעגלה הקטנה מקרקשת קדימה. הקירות מתרוממים גבוה יותר וקרוב יותר. ואז הדרך יורדת אל אפיק נהר יבש, מלא באבנים עגולות וחלקות כמו ביצים. הגלגלים נתקעים בחבטה רמה. גבוה על הסלע מעליכם, מישהו מרח פסים ארוכים של חימר אפור, עדיין לח.
מטרה: להעביר את העגלה דרך אפיק הנהר האבני.
-
להרים אותה מעל האבנים אמיץ, מספר קושי 10
זה מצליח: אתם מרימים יחד, והעגלה קופצת מעל האבנים ומתגלגלת אל הדרך שמעבר להן.
זה לא מצליח: גלגל נופל בין שתי אבנים בחבטה. אתם תקועים לזמן מה, אבל עוד הרמה אחת משחררת את העגלה.
-
לפנות מסלול פיקח, מספר קושי 8
זה מצליח: אתם מגלגלים הצידה את האבנים הגדולות ומניחים אבנים שטוחות ברווחים. העגלה עוברת כאילו נסעה על דרך סלולה.
זה לא מצליח: המסלול מתפרק שוב ושוב. זה לוקח הרבה יותר זמן משקיוויתם, אבל בסוף העגלה עוברת.
שאלו את השחקנים
שאלו את כל השולחן: הביטו למעלה בפסי החימר שעל קיר הקניון. מה הגיבור שלכם חושב שעשה אותם? תנו לכל ניחוש לעמוד. גיבור שמסתכל מקרוב מוצא נוצה בצבע חלודה תקועה בחימר, ארוכה כמו זרוע.
שאלו כל שחקן בתורו: הקניון מחזיר כל צליל. מה הגיבור שלכם צועק כדי לשמוע את ההד? זה סתם בשביל הכיף. ההד האחרון חוזר משונה: שריקה ארוכה ונמוכה שעולה בסוף, ממקום כלשהו רחוק לפנים.
שאלו את מי שהכי שקט: צל גדול חולף מהר מעל העגלה. מה הגיבור שלכם רואה כשהוא מרים את הראש? ציפור ענקית בצבע חלודה עם מקור מלא חימר, שעפה צפונה לעבר הכיפות האדומות. היא נעלמת לפני שמישהו מספיק להיות בטוח.
זו סצנת מסע עם הרמזים הראשונים: חימר לח שהובא מהנהר, ונוצה אדומה ארוכה כמו זרוע. שום דבר כאן לא מסוכן. כך או כך, הגיבורים מגיעים לבית הבור שבפתח הכיפות האדומות.
-
-
סצנה 3: בית הבור החל ממפגש בישיבה אחת
הקניון נפתח לקערה רחבה של סלע אדום. בקיר הרחוק שלה, שורה של קשתות גבוהות מובילה אל החושך. אלה הכיפות האדומות. ליד הקשת הראשונה עומד בית אבן נמוך מעל בור מים עמוק. אישה מעלה דלי בחבל ומזמזמת לעצמה. היא טועמת את המים ומעקמת את הפנים. "שוב חמימים," היא נאנחת. ואז היא רואה אתכם ומנופפת. "נוסעים! סוף סוף!"
מטרה: לעזור לשומרת ולשמוע מה היא ראתה.
-
לעזור עם המים לב־טוב, מספר קושי 8
זה מצליח: בעזרתכם השקתות מתמלאות תוך רגע. בטני מתיישבת ומספרת לכם שציפור אדומה ענקית עפה פנימה בכל בוקר עם חימר במקור, ואף פעם לא יוצאת דרך הקשתות שבחזית.
זה לא מצליח: החבל מסתבך וחצי מהמים ניתזים בחזרה. בטני צוחקת בכל זאת, ובזמן שאתם מתירים את החבל היא מספרת לכם על ציפור אדומה ענקית שסוחבת חימר.
-
לבדוק את תעלת האוויר פיקח, מספר קושי 10
זה מצליח: תעלת אוויר צרה עוברת מהבור אל תוך המערות. בקצה שלה, פקק חימר בגודל של אגרוף אוטם אותה היטב. בחימר טבועות שלוש טביעות של אצבעות רגליים, כל אחת גדולה כמו כף היד שלכם.
זה לא מצליח: התעלה חשוכה מכדי לראות רחוק. אבל כשאתם מושיטים יד פנימה, האצבעות שלכם מוצאות חימר חלק ויבש במקום שבו היה צריך להיות אוויר.
שאלו את השחקנים
שאלו כל שחקן בתורו: בטני תמיד מבקשת מנוסעים חדשה אחת. איזו חדשה הגיבור שלכם מביא לה? תנו לבטני להגיב לכל תשובה בשמחה, בדאגה או בצחוק. כבר חמישה ימים לא היו לה אורחים.
שאלו את כל השולחן: על הקיר תלוי ציור ישן של ציפור אדומה וגבוהה שפורשת כנפיים מתחת לקשת. מה הגיבורים חושבים שזה? זה בנאי כיפות. השומרת הראשונה ציירה אותו לפני הרבה שנים. פעם קיננו בנאי הכיפות בצוקים שמעל המערות, ואף אחד לא ראה אחד מהם מקרוב כבר שנים.
שאלו את מי שהכי שקט: בטני מציעה לכל גיבור משקה מהכד היחיד ששמרה קריר בצל. מה הגיבור שלכם עושה עם שלו? גיבור ששומר את המים, או מציע אותם למישהו אחר, ימצא שהם מתקבלים בשמחה בשיא. רשמו את זה לעצמכם.
בטני עליזה ומעשית, והיא התגעגעה מאוד לנוסעים. הרמזים כאן הם פקקי החימר, טביעות הרגליים הגדולות וציפור שעפה פנימה ואף פעם לא החוצה. כך או כך, היא משאילה לגיבורים מנורה ומכוונת אותם אל תוך הכיפות האדומות.
-
-
סצנה 4: חדרי התנור החל ממפגש מלא
בפנים, הכיפות האדומות ענקיות. חדר אחרי חדר נפתח מתחת לקשתות אדומות וגבוהות, וכל אחת מהן חצובה בידי הרוח. אבל כאן האוויר לא זז. הוא חם וסמיך, ומריח מאבק יבש. זיעה זולגת לכם על הצוואר, והמנורה שלכם דועכת. היא מראה ארבעה פתחים חשוכים לפניכם. אי שם מעבר להם, חלש מאוד, אתם שוב שומעים את השריקה הארוכה והנמוכה. ואז הכול שקט.
מטרה: למצוא את הדרך בין החדרים החמים אל הלב של המערות.
-
להמשיך דרך החום אמיץ, מספר קושי 10
זה מצליח: אתם בוחרים פתח וצועדים הלאה, חדר אחרי חדר, עד שהאוויר נעשה קצת יותר קריר. אתם בדרך הנכונה.
זה לא מצליח: החום מאט אתכם, והפתח שבחרתם נגמר בקיר חלק. מחקו נקודת לב אחת, שתו משהו, ונסו את הפתח הבא.
-
ללכת אחרי הסרט פיקח, מספר קושי 10
זה מצליח: הסרט כמעט לא זז, ואז הוא נוטה לעבר הפתח השני. משב אוויר דק עדיין מחליק משם, ואתם הולכים אחריו.
זה לא מצליח: הסרט תלוי רפוי הרבה זמן. ואז משב קטנטן מרים אותו, ואתם הולכים אחריו לאט, חדר אחרי חדר.
שאלו את השחקנים
שאלו את כל השולחן: הקירות מכוסים בשמות שנוסעים חרטו בהם במשך מאות שנים. מה כתוב באחד מהם? תנו לשחקנים להמציא את השמות ואת ההודעות. גיבור שרוצה יכול לחרוט גם את השם שלו, והוא יישאר שם לביקור הבא.
שאלו כל שחקן בתורו: החום מעייף. מה הגיבור שלכם עושה כדי להמשיך? כל תשובה עובדת. שיר, בדיחה, לגימת מים או יד על הכתף של חבר, כל אלה ממשיכים להניע את הגיבורים.
שאלו את מי שהכי שקט: אור המנורה נופל על משהו רך על הרצפה. מה הגיבור שלכם מרים? זה תלתל של עשב יבש מעורב בפלומה אדומה ורכה, מהסוג שציפור מרפדת בו קן. תנו לשולחן לתהות של מי זה.
חדרי התנור חמים ומעייפים, אבל לא מסוכנים. הרמז כאן הוא שהאוויר האחרון שעוד זז, וגם ריפוד הקן, מובילים שניהם עמוק יותר פנימה. מעבר להם נמצא אולם הזמזומים.
-
-
סצנה 5: אולם הזמזומים החל ממפגש אפי
הפתח מוביל לאולם ארוך וגבוה. התקרה שלו מלאה בחורים עגולים, עשרות חורים, כמו החורים של חליל. כאן הכיפות האדומות שרות. אבל כמעט כל חור סתום בחימר אפור. רק אחד, גבוה בפינה הרחוקה, עדיין פתוח. זרם דק של אוויר קריר יותר נכנס דרכו. ועם האוויר מגיע זמזום רך, כמו ענק שנושף.
מטרה: להחזיר קצת רוח פנימה בלי לפגוע במי שסתם את החורים.
-
לטפס ולפתוח אמיץ, מספר קושי 10
זה מצליח: אתם מטפסים עד התקרה ומפילים שלושה פקקים ישנים. אוויר קריר פורץ פנימה, והאולם מזמזם צליל נמוך ושמח.
זה לא מצליח: הסלע חלק, ואתם מחליקים למטה פעמיים. בניסיון השלישי אתם משחררים פקק אחד, וקצת אוויר קריר נכנס.
-
להבין אילו חורים לפתוח פיקח, מספר קושי 10
זה מצליח: הפקקים הישנים יבשים וסדוקים. החדשים מרופדים בנוצות אדומות, וכולם מובילים לאותו קיר. אתם פותחים רק את הישנים, והאולם מתחיל לזמזם.
זה לא מצליח: אתם פותחים בטעות פקק חדש. מעבר לקיר נשמעת נקישה מודאגת, כמו מקור שנסגר בחבטה. אתם סוגרים אותו שוב, ועכשיו אתם יודעים איפה היא.
שאלו את השחקנים
שאלו את כל השולחן: האולם מזמזם צליל אחד ארוך ונמוך. הגיבורים מצליחים לזמזם אותו בחזרה? תנו לכל השולחן לנסות. גיבור שמזמזם אותו היטב זוכר את הצליל בשיא, והצליל מרגיע את מה שמחכה שם.
שאלו כל שחקן בתורו: דרך החורים הפתוחים, הגיבור שלכם מרגיש שוב את הרוח. מה הריח שלה? כל תשובה עובדת: חול חם, מי נהר, שרף של דקל, גשם רחוק. ואז תנו לנוצה בצבע חלודה לרחף מטה מהחורים.
שאלו את מי שהכי שקט: מעבר לפקקים המרופדים בנוצות, משהו שורק בשקט. מה הגיבור שלכם שורק בחזרה? מה שזה לא יהיה, השריקה שמעבר לקיר עונה, סקרנית ולא כועסת. מחכים לגיבורים.
פתיחת הפקקים הישנים מחזירה קצת אוויר קריר וקצת מהזמזום, כך שקל יותר לשהות בקשת הגדולה. הפקקים החדשים, המרופדים בנוצות, מובילים אל הקשת הגדולה, שבה היא מקננת, וגיבור שפותח אחד מהם מגלה איפה היא. עברו ישר לשיא.
-
-
סצנה 6: הקשת הגדולה החל ממשימה זריזה
אתם נכנסים מתחת לקשת הגדולה, החדר הגבוה ביותר בכיפות האדומות. הרחק למעלה, חור הרוח הגדול שלה סתום בחימר אפור. מתחתיו, על מדף, יושב קן עגול וענקי של חימר ועשב. על הקן יושבת ציפור גבוהה כמו דלת. הנוצות שלה בצבע של הקניון. היא פורשת את הכנפיים מעל הקן. ואז היא משמיעה שריקה נמוכה ומודאגת.
מטרה: לפתוח את הקשת הגדולה לרוח בלי לפגוע בציפור או בקן שלה.
-
לשבת בשקט ולהציע מים לב־טוב, מספר קושי 8
זה מצליח: היא מטה את הראש ומביטה בכם רגע ארוך. ואז היא יורדת, שותה ומקפלת את הכנפיים. קראו "אם התיידדתם."
זה לא מצליח: היא מקישה במקור ומשאירה את הכנפיים פרושות, אבל היא לא מתקרבת. ניסיון נוסף של לב־טוב לא צריך הטלה.
-
לבנות לה מדף מוגן פיקח, מספר קושי 10
זה מצליח: בגומחה צדדית, הרחק מהמשב, אתם בונים מדף עמוק וחמים מחימר ומעשב יבש. היא ניגשת לבדוק אותו, ושורקת. קראו "אם בניתם לה מדף."
זה לא מצליח: המדף הראשון מתפורר. הגיבורים יכולים לבנות עוד אחד בלי הטלה, או לנסות דרך של לב־טוב.
שאלו את השחקנים
שאלו את כל השולחן: הקשיבו לשריקה שלה. במה הגיבור שלכם מבחין? זה אותו צליל שהכיפות האדומות היו מזמזמות. גיבור שמזמזם או שורק לה את הצליל בחזרה לא צריך הטלה. קראו "אם שרתם את צליל הצהריים."
שאלו כל שחקן בתורו: כשהוא מציץ מעבר לכנף שלה, מה הגיבור שלכם רואה בקן? שלוש ביצים גדולות ומנוקדות, תחובות עמוק בעשב יבש. זה הסוד: רוח הלילה הקרה שעברה בקשת צננה אותן, ולכן היא סתמה את החורים.
שאלו את מי שהכי שקט: השיירה הארוכה עוברת כאן מחר. איך המערות והציפור יכולות לחלוק את הקשת הגדולה? יש מקום לשתיהן. פותחים את החור הגדול לרוח הצהריים ומרחיקים את הקן ממשב הלילה. כל תוכנית כזאת נכונה, והיא מתאימה לכל סוף.
מרלווינג היא בנאית כיפות, גאה, זהירה ועדינה מאוד. הקן שלה בצוק נפל בסערת אביב, אז היא בנתה קן חדש בקשת הגדולה וסתמה את חורי הרוח כדי להרחיק מהביצים את רוח הלילה הקרה. זה הסוד, וכל סוף מאפשר לגיבורים לגלות אותו. אם גיבור תוקף, היא מכסה את הקן ומקישה במקור: לעבור את המגן שלה, 13, קשה יותר מהדרך של לב־טוב ב־8 או מהדרך הפיקחית ב־10, וזה מפחיד אותה. כשהיא רגועה, קראו את הסוף שקרה, ואחריו את החזרה הביתה.
איך זה נגמר
הקריאו את הסוף שקרה, ואחריו את החזרה הביתה.
אם התיידדתם. היא שותה, ואז דוחפת בעדינות את היד שלכם במקור הגדול שלה. לאט, היא נותנת לכם להציץ אל הקן: שלוש ביצים מנוקדות, חמות ובטוחות. יחד אתם מזיזים את הקן לפינה, הרחק מהמשב. היא מביטה ברוגע בזמן שאתם מפילים את החימר מחור הרוח הגדול. אוויר קריר זורם פנימה, והקשת מתחילה לזמזם.
אם בניתם לה מדף. היא עולה על המדף החדש ומסתובבת שלוש פעמים. ואז, אחת אחת, היא מגלגלת במקור את שלוש הביצים המנוקדות ומתיישבת עליהן. היא שורקת, מרוצה. אתם מטפסים למעלה ושוברים את קיר החימר שמעל חור הרוח הגדול. רוח קרירה נושבת דרך הקשת הגדולה, והכיפות האדומות מזמזמות שוב.
אם שרתם את צליל הצהריים. אתם מזמזמים את הצליל הישן, נמוך ויציב. הציפור קופאת. ואז היא שורקת אותו בחזרה, ושני הצלילים מצלצלים יחד. היא דוחפת את שלוש הביצים המנוקדות לעומק המדף. ואז היא נותנת לכם לפתוח את חור הרוח הגדול. אוויר קריר זורם פנימה, והמערות מצטרפות לשיר.
החזרה הביתה
כל סוף: צהריים בכיפות האדומות. למחרת בצהריים, הכיפות האדומות מזמזמות מעל הקניונים, נמוך וצלול. השיירה הארוכה מתגלגלת פנימה מתחת לקשתות ונחה בצל הקריר. המים של בטני שוב קרים. אוטילי סופרת ארבעים עגלות, ארבעים פעמונים וציפור אחת גדולה מאוד. ובאביב, ארבע ציפורים אדומות חגות מעל הקניון במקום אחת.
-
כרטיסי מפלצות
| שם | נקודות לב | מגן | התקפה | מיוחד |
|---|---|---|---|---|
| מרלווינג, בנאית הכיפות | 16 | 13 | סחיפת כנף +2. הגיבור נופל על הרצפה החולית ומאבד נקודת לב אחת. היא עושה את זה רק כדי להגן על הקן שלה. | ציפור קניונים גדולה, גבוהה כמו דלת, עם נוצות בצבע חלודה, מקור ארוך ואפור ואצבעות חזקות לנשיאת חימר. בנאי כיפות בונים את הקנים שלהם מחימר נהר ומעשב יבש, ושורקים בצלילים ארוכים ונמוכים. היא זהירה, גאה ועדינה מאוד. שום דבר בהרפתקה הזו לא מחייב להילחם בה. |
דמויות עומדות
גזרו כל דמות לאורך הקו הרציף וקפלו אותה לשניים על הקו המקווקו שבאמצע, כך ששתי התמונות יהיו גב אל גב. קפלו את שתי לשוניות הבסיס והדביקו אותן זו לזו בסלוטייפ, והדמות תעמוד. בריסטול או נייר עבה עומדים הכי טוב.
גיבורים
- ברמבל פן
- רוק בארלימאו
- פיפ אנדרבאו
- ג׳וניפר טאלו
- רן אשדאון
- מוסלי קוויל
יצורים
- מרלווינג, בנאית הכיפות
פרסים
- סרט הרוח של פלוריאן: פעם אחת בהרפתקה הבאה שלכם, הרימו אותו ושאלו את המנחה איזו דרך מובילה החוצה, והסרט מצביע לשם.
- נוצה של מרלווינג: פעם אחת בהרפתקה הבאה שלכם, נפנפו בה, ובריזה קרירה שומרת על כל הגיבורים רעננים לאורך סצנה חמה או מעייפת אחת.
טיפים להרצת ההרפתקה הזו
- שמרו על השאלה הגדולה: למה המערות המזמרות השתתקו? כל סצנה מוסיפה חלק: הרוח החסומה, החימר הלח והנוצה האדומה, טביעות הרגליים, ריפוד הקן, הפקקים המרופדים בנוצות.
- זו ההרפתקה הארוכה של מרחבי הענבר. באורך המלא, קחו הפסקה קצרה אחרי בית הבור, ותנו לחום של חדרי התנור להיבנות לאט. השתמשו בצלילים לאורך כל הדרך: הצהריים השקטים, ההד, השריקה החלשה והזמזום.
- משחקים במצב סיפור? הורידו 3 מכל מספר קושי, ודלגו על ההטלה בכל דבר של לב־טוב. שולחנות ותיקים מוסיפים 2 לכל מספר קושי.